היום תכננתי לפרסם משהו אחר, אבל בקבוצת ללא בזבוזים – בדרך לעצמאות כלכלית עלתה כתבה שכותרתה: העצה שלי: תכינו תוכנית כלכלית משפחתית לשנתיים הקרובות. איני מכירה את הכותב. הקרדיט המופיע בסוף הכתבה הוא "יועץ כלכלי, דירקטור וחבר ועדות השקעה בגופים מוסדיים". כאן כדאי כבר לציין כי הכותב אינו מדבר על כלכלת המשפחה בכלל אלא על השקעות, ולכן לקחת את העצה הזו כאילו אפשר ליישם אותה לתחום כלכלת המשפחה, זו טעות.

תכנית כלכלית, כל תכנית כלכלית, מבוססת על ודאות מסוימת בהכנסות ובהוצאות. גם תכנית כלכלית שמבוססת על צפי של הכנסות והוצאות – היא ניסיון ליצוק ודאות. אנחנו מדברים על הסתברויות, על סיכוי, על צפי – אבל בפועל מה שאנחנו מנסים לעשות זה להעריך בעיקר כמה ומתי ייכנס, כדי שנוכל להעריך כמה אפשר להוציא.

הרבה מהצמיחה במשק הישראלי נובעת מצריכה פרטית מאסיבית (יש שיכנו אותה "פרועה". אני חושבת שזה חסר טעם לעשות זאת). במצב הנוכחי משקי הבית נחלקים לכמה קבוצות: אלה שעדיין יש להם הכנסות, אלה שלא, ואלה שכבר יודעים מתי ההכנסות ייפסקו. מה אין? אין ודאות לגבי היום שאחרי. אף אחד לא באמת יודע מה יקרה במשק במהלך המשבר, אילו חברות ייסגרו ואיזה תעשיות יינזקו משמעותית לטווח ארוך. במציאות הזו קשה לדעת כמה זמן מתום המשבר, אם בכלל, נמצא עבודה (כלשהי) ובטח שלא תוך כמה זמן נצליח לשחזר את רמת השכר הנוכחי. זוהי אי הוודאות שאנחנו חיים בה.

אז מה כן אפשר לעשות?

הכותב מציע הצעה מוצלחת – למפות הכנסות והוצאות. מיפוי ההכנסות הוא קריטי במיוחד אם ההכנסות שלכם אינן רק ממשכורת אלא גם מהשכרת נכסים. כאן כדאי לקחת בחשבון שייתכן שלא תקבלו את השכירות שהתרגלתם אליה או מפני שהשוכרים יתקשו לשלם ויהיו כמה חודשים נטולי הכנסה, או מפני שהם יעזבו. כך או אחרת, התוצאה היא כמה חודשים עם הכנסה מופחתת או לא קיימת.
במקביל כדאי לעבור היטב על ההוצאות. אם בדרך כלל אני ממליצה לעבור על ההוצאות כדי להבין איפה הכסף "זולג", הפעם צריך לעבור על ההוצאות בראייה אחרת, יותר מחמירה. למעשה, אנחנו מנסים עכשיו להוריד את רמת החיים באופן יזום. במילים אחרות, המטרה שלנו כרגע היא לצמצם את כל מה שעולה לנו כסף, כדי שצרכים בסיסיים לא יהיו בסכנה גם לטווח ארוך.

משמעויות מעשיות של ההמלצה הזו:

1. לפתח מיומנויות חיים בסיסיות שישחררו אותנו מתלות באאוטסורסינג. תיקונים בבית? תיקוני בגדים ונעליים? אפייה? שיפוץ רהיטים? תיקוני רכב? חשמל ואינסטלציה? תספורת? טיפוח? – כל אלה הן מיומנויות חיים שהתרגלנו להוציא החוצה. אני מציעה שעכשיו נתחיל לפתח את המיומנויות האלה. זכרו שבמצב שבו אין כלל הכנסות או שאין יציבות בהכנסות, יקרו שני דברים: הראשון: כל הוצאה גדולה (למשל, ביקור טכנאי) תלחיץ אותנו ותידחה לפעמים אחרי הרגע האחרון וכשכבר צריך לרכוש את המוצר מחדש. השני: הרבה מאוד הוצאות יסווגו כמותרות וכך החיים יהיו מאוד שלדיים והתחושה תהיה שאיכות החיים ירודה מאוד, בלי אופק כלשהו בסוף. מרמור ותחושת דחק יבואו לאחר מכן.

2. ניהול בית, תקציב ומלאי. עוד מיומנויות חיים, אבל בניגוד לקודמות הן מבוססות על היכולת לנהל את מה שיש לנו ולדעת מה אנחנו צריכים. היכולת לנהל את הבית, להכיר את האופציות הקיימות בחוץ (למשל, מזון חינם או זול, או רכישה מוגדלת במבצעים אמיתיים) יוצרת את ההבדל בין חיים במחסור לבין התחושה שלמרות שאין הרבה, לא חסר דבר. כאן נכנס לתמונה כל הנושא של תקציב המזון, והיכולת להסתמך על מזון זול ומזין ולהימנע ממזון יקר, מוכן, קפוא וכד'.

3. לקנות עכשיו כל עוד יש כסף מוצרים חיוניים שהרכישה שלהם נדחית בהמתנה למבצע טוב או למחר כלשהו. הכוונה לדברים שחיוניים ממש לאיכות החיים שלכם, למשל מזרון או כיסא עבודה, לא לפריטי פרימיום. כמו שציינתי קודם, מרגע שזרם ההכנסות הופך לא יציב או עוצר, הרבה מאוד הוצאות מסווגות כמותרות ולא יוצאות לפועל. אנחנו פשוט מחזיקים את הכסף לימים קשים יותר. בינתיים אנחנו גורמים לעצמנו נזקים בריאותיים משמעותיים (בעיות אורטופדיות, למשל, או כל הנזקים הידועים של חוסר שינה). השאלה מהו פריט חיוני היא מורכבת. בהגדרה שלי, אלה דברים שיש להם השלכה בריאותית ישירה על החיים.

4. לנסות לצמצם את החשבונות. למשל: להפסיק שימוש במוצרי חשמל לא הכרחיים, להשתמש בתכניות חסכוניות במדיח ובמכונת הכביסה וכד'.

5. לברר על חלופות לדיור כבר עכשיו. אם יש הוצאה משמעותית על הדיור, כדאי להניח שלא תוכלו להמשיך לעמוד בה. כדאי כבר עכשיו להתכונן עם פתרונות ליום שאחרי: על מה תוכלו להתפשר? איפה תוכלו להשיג דיור זול יותר ועדיין לקבל את כל פונקציות החיים הבסיסיות שלכם ושל המשפחה?

כמה מילים לסיום

התחלנו את הדברים באמירה שכל תכנית כלכלית מסתמכת על ודאות, גם תכנית הצמצום שתעשו כרגע תסתמך על ניסיון ליצור ודאות: ודאות שההוצאות הן הנמוכות ביותר האפשריות, ודאות שאתם מסוגלים לתת לעצמכם ולילדיכם את המינימום הנדרש לחיים – וגם הבנה שבמציאות שתיווצר תידרש מוכנות לעבוד גם בעבודות פחות מכניסות על מנת לצלוח אותה.

לפני שתתחילו במסע כלפי הורדת רמת החיים קחו כמה דקות. שבו, תנשמו, אם אתם חיים בזוג או במשפחה – דברו על זה. הבינו את המצב הנוכחי. הסתכלו בראייה מפוכחת קדימה אל השלב הבא. בשנים האחרונות התרגלנו לצריכה זולה – המצב הזה כנראה לא יישאר איתנו. כל מיומנות שתהיה לנו עכשיו כנראה תוכיח את עצמה בצורה משמעותית בחודשים הקרובים.

 

נ.ב,

כמו בכל משבר יהיו כאלה שייצאו ממנו בלי שריטה וכאלה שמצבם אפילו ישתפר. אין מה להסתכל לצדדים.

תגובות ומחשבות