גם בלי הקורונה, כולנו יודעים תקופות של מצב כלכלי לא מוצלח. אם ב-2013 כ-70% מהציבור דיווחו שיתקשו לגייס 8,000 שקלים בתוך חודש, ב-2020 21.3% מהציבור כבר אמרו שלא יוכלו לעמוד בהוצאה חד פעמית של 8,000 שקלים, אחוז שמתנפח ל-65.1% אם לוקחים בחשבון את אלה שדיווחו על קושי או אפילו קושי גדול.

במילים אחרות, תקופות של מצב כלכלי לא טוב מלוות אותנו, כציבור וכחברה, לפחות עשור וייתכן שאפילו יותר. אמנם הכסף הזול איפשר לציבור לחיות ברמת חיים גבוהה יחסית על המינוס, אבל אני מאמינה שגם מי שפורס טיסה לחו"ל ל-24 תשלומים ומגיע כל חודש לתקרת המינוס שלו בחשבון, יודע את האמת: מצבו לא טוב.

אם המצב לא טוב, בואו נדבר לרגע על שורה של צעדים שאפשר לנקוט כדי לשפר אותו. אבל רגע, למה לי בכלל לעשות משהו לשיפור המצב? אני בחברה טובה עם כמעט 70% מהציבור! זאת השאלה הכי גרועה שאפשר לשאול. המורה שלך בכיתה ג' היתה עונה לך: ואם כולם קופצים מהגג, מה איתך? אם יש משהו שהקורונה לימדה אותנו זה שאין לנו באמת על מי לסמוך, במיוחד לא בכסף. אלה העצמאים המסכנים שחלק גדול מהם לא קיבל שום פיצוי; שכירים שפוטרו שנייה לפני ה"פג תוקף" שלהם בשוק התעסוקה; שכירים שהחל"ת שלהם לא הוארך או נפלו בין הכסאות מבחינת ותק בעבודה; בעלי חברות קטנות שלא זכו לפיצוי, בניגוד לעובדיהם; ענפים שלמים במשק שקרסו ואין לדעת עד כמה ישתקמו ומתי זה יקרה. ברגע שאין לנו שום גורם חיצוני לסמוך עליו, כל מי שנשאר לנו זה אנחנו, ובראייה הזו אנחנו צריכים לנהל את עצמנו ולחפור את עצמנו החוצה ממצב כלכלי לא מזהיר. דיברנו על ההוצאות גם פה, ועל ההכנסות גם פה. הנה 20 דרכים שכל אחת עשויה לתרום משהו להוציא אותנו מהבור הכלכלי, רק שימו לב שלא כל אחד יכול ליישם את כולן ולכן קחו מזה מה שמתאים ומה שלא מתאים או לא מובן איך יכול לעזור לכם – שיישאר על המסך.

צמצום הוצאות

  • מה עולה לך יותר, מזומן או אשראי?
  • לזהות את סעיף ההוצאה הכי מעצבן ולטפל קודם כל בו
  • לאחד הלוואות (רק אם האיחוד משתלם)
  • להפסיק הוצאות לא הכרחיות או כפולות
  • לתקן מה שמתקלקל
  • לצמצם הוצאות קיימות באמצעות מיקוח
  • להשתמש בכל מה שכבר יש לנו בבית
  • להוזיל קניות:
    • יד שנייה
    • לעשות סקרי מחירים מקיפים ולדעת איפה כדאי לקנות כל דבר במחיר אטרקטיבי
    • קנייה משותפת
    • לא לקנות מבצעים אלא מוצרים!
    • לקחת בהשאלה או במתנה (בחינם)
    • לנצל תלושים, זיכויים ובונוסים באפליקציות

הגדלת הכנסות

  • לבקש העלאה או קידום בעבודה, או להחליף לתפקיד או מקום עבודה מכניסים יותר
  • להציע שירותים מקצועיים או חצי-מקצועיים
  • סקרים
  • מוניטין, המלצות
  • למקסם הכנסות מנכסים שבבעלותך או ששכרת
  • עבודות קטנות (בייביסיטר, דוגווקר וכד')
  • מכירות יד שנייה

כמה מחשבות לסיום: אני יודעת שבמבט ראשון הרשימה פה נראית כמו להפסיק לחיות. תזכרו שכבר צמצמנו הרבה מאוד הוצאות במהלך הקורונה – ויצאנו בחיים. מבחינת ההוצאות, חשוב להגדיר כמה הוצאות אישיות שהן מאסט, שבלעדיהן באמת מרגישים שאין טעם לקום בבוקר. יש כאלה שאצלם זה חדר הכושר, ביקור חודשי אצל הספר, לק ג'ל, טיפול פנים, קניית טלפון סלולרי אחת לשנתיים – כל אחד ומה שעושה לו טוב. חשוב לא לשפוט את עצמנו על הטוב הזה אלא פשוט נכניס אותו בצורה מסודרת לרשימת היעדים שלנו בחיים.

אולי בעצם, מה שבעיקר מעורר פה אי נוחות זה הנושא של הגדלת ההכנסות. יש משהו קצת מתסכל בזה שה-day job כל כך לא מספיק לכלום, שנאלצים לקחת עוד כל מיני חלטורות. אני רוצה לספר לכם שבסדנת התקציב שלי אני מדברת הרבה על חלטורות ומנסה – אני חושבת שבהצלחה – לשכנע את המאזינים שלחלטורות יש דימוי רע שלא בצדק. זו לא עבודה מקצועית, זה נכון, וזה גם לא אפיק קריירה חדש. מצד שני, גם מי ששוכר אתכם יודע שזו חלטורה. הוא לא מצפה לרמות גימור בשמיים ולא לשירות הלקוחות של אמזון. לחלטורות יש יתרונות גדולים, כמו לחזק את הביטחון העצמי שאתם יכולים להרוויח עוד כסף, ולפעמים זה אפילו כיף, במיוחד כשבעבודה ה"אמיתית" הרבה פעמים הכיף נשכח במרדף אחרי היומיום.

תגובות ומחשבות