בעקבות הפוסט האורח יש חיים אחרי פשיטת רגל, התבקשתי לכתוב פוסט בנושא חשבון בנק נוסף בבנק הדואר, כפי שהצעתי לאותו אדם לפתוח.

לפני הכל חשוב להבין, הפוסט היה מנוסח אולי בלשון קלילה ונראה שהוא לא שילם כלום למעט סכום קטן לנושים, אבל זה אינו מקרה מייצג של הליכי פשיטת רגל, גם לא בסכומים הרבה יותר קטנים. כמו בהרבה תרחישים אחרים, בעלי ממון יכולים להשתמש במערכת טוב יותר מאלה שאין להם (דונאלד טראמפ הפך את פשיטת הרגל לפרקטיקה עסקית; תשובה עשה "תספורת" ב-2012 ועוד אחת ממש מעבר לפינה, גם פישמן פשט רגל).
בפוסט הכותב תיאר כיצד הממון המשפחתי איפשר לו לקחת עורך דין טוב מספיק, שעזר לו לצלוח את התהליך בצורה שהיתה הטובה ביותר עבורו. שינויים בחקיקה מאז פשיטת הרגל שלו ומצב כלכלי שונה של פושטי הרגל יכולים להביא לתוצאות שונות לחלוטין.

פושטי רגל "רגילים" רחוקים מלהיות טראמפ, תשובה או אפילו פישמן, הדיונים שהם מנהלים הרבה יותר קצרים והתוצאות לרוב נגמרות בפשיטת רגל ולא ב"סתם" תספורת. הם לא יכולים להתנהל כאילו הכל כרגיל, וזה מורגש במיוחד בכל הנושא של חשבון בנק: פושט רגל לשעבר רחוק מלהיות לקוח רגיל בבנק. בנוסף, גם שנים אחרי שהתקבל צו הפטר ולכאורה אפשר להקצות לאותו אדם אשראי (למשל, כרטיס אשראי) – הבנקים לא מתלהבים לאפשר לו. באותו פוסט הוא כתב בכנות "היסטוריית האשראי שלי מטונפת לנצח", ואני מאמינה לו שזו באמת התחושה.

הבנקים עושים את המינימום שהוראה 422 מחייבת אותם: לפתוח לפושטי רגל (לשעבר) חשבון שמוגדר כמוגבל: אפשר להפקיד לתוכו משכורת ולמשוך אותה – וזהו. אין אופציה לקבל כרטיס אשראי וצ'קים ולא להיכנס למינוס. מבחינת התנהלות, החיים של אותו לקוח הופכים להרבה יותר קשים כיוון שהשימוש במזומן מצטמצם בהדרגה כבר עשור. הבנקים שמנפיקים כרטיסי דביט יסכימו לרוב להנפיק לו כרטיס דביט, אבל לא כל הבנקים מציעים כרטיס כזה. מעבר לזה, לא כל כך נעים לחזור להיות לקוח בבנק שבו פשטת רגל.

כשמגיע לקוח פושט רגל לשעבר לבנק,  יש סיכוי גבוה שהעובדים יפנו את אותו אדם לבנק הדואר וימליצו לו לפתוח חשבון שם. בנק הדואר נחשב באופן מסורתי לבנק של פושטי הרגל והמוגבלים, מפני שהוא פותח חשבונות לכולם בלי אופציה להיכנס למינוס. למעשה, חשבון בבנק הדואר הוא כמו חשבון מוגבל בבנק. היתרון העיקרי שלו הוא שבניגוד לבנק רגיל, שלמרות הוראה 422 לא ימהר לפתוח לפושט הרגל לשעבר חשבון, בנק הדואר פשוט יפתח לו חשבון בלי בעיה בכלל. עוד יתרון של בנק הדואר הוא כרטיסי תשלום נטענים (אפילו כרטיס מיוחד לפושטי רגל שמאפשר תשלומים והוראות קבע). בשונה מכרטיס אשראי, כרטיס נטען הוא מזומן בצורת פלסטיק. מבחינת עלויות, בנק הדואר מציע סל שירותים במחיר אחיד לכולם. בניגוד לבנק, זה לא שוק שבו אפשר להתמקח (והכוח של פושט רגל לשעבר להתמקח בניסיון להוזיל עלויות שואף לאפס).

מהו חשבון חירום ומדוע בנק הדואר הוא אופציה ריאלית

אצל פושטי רגל לשעבר, הנושא של חשבונות חיסכון הופך להיות קריטי מכיוון שזה המפתח שלהם להתקדם מהנקודה הנמוכה שאליה הגיעו. חשוב להבין, גם אדם רגיל יכול לחסוך כספים בחשבון נפרד כדי שהכסף לא ייבלע בשוטף. אצל לקוחות שכבר הוגדרו כמוגבלים בבנק או סתם "סומנו" ואצל פושטי רגל לשעבר זה הופך להיות קריטי ממש מפני שאם הם חוסכים בבנק שבו מתנהלים חשבונותיהם – אותו בנק עלול בכל רגע לקחת את הכספים שנצברו ולהזרים אותם לעו"ש, כי הבנק הרבה יותר דומיננטי מהלקוח ביחסים ביניהם והפער הזה נעשה משמעותי ככל שהלקוח חלש יותר. אם אותו לקוח יחסוך סכומים קטנים בחשבון שפתח לצורך כך בכל בנק אחר (אבל בבנק הדואר יהיה לו קל יותר לפתוח חשבון, ולכן זו אופציה הרבה יותר נוחה), לכל הפחות הבנק יזדקק לפעולה משפטית כדי להיות מסוגל לגעת בהם. בכל מקרה של החמרה של המצב, כלומר יתחילו תהליכי הוצאה לפועל ועיקולים מצד הבנק, גם הכספים בבנק הדואר יילקחו.

תגובות ומחשבות