תקציב שווה משהו רק אם אנחנו כנים עם עצמנו. מכיוון שאנחנו גם מחלקת הנהלת החשבונות של עצמנו וגם מבקר הפנים, אם אחד הצדדים מחליט לרמות – כל הצדדים האחרים ישתפו איתו פעולה. כדי שבסוף לא נהיה אנרון ותמיד יישאר לנו מספיק כסף עבור מה שתכננו, פשוט אסור לנו לרמות. תעלולים חשבונאיים זה נהדר אולי לחברות, לא למשקי בית.

למה צריך בכלל דיווח הוצאות?

נתחיל בתזכורת: דיווח הוצאות הוא לא מטרה אלא אמצעי. יש לו כמה תכליות:

  1. דיווח הוצאות עוזר לוודא שאנחנו עומדים בתקציב שהגדרנו לאותו סעיף באותו חודש. פשוט לדעת שלא חרגנו (או שכן, ובכמה).
  2. דיווח הוצאות אוסף עבורנו נתוני אמת על הרגלי ההוצאות שלנו כדי שנוכל לתכנן את החודשים הבאים טוב יותר. זה כולל גם לזהות איפה הערכנו את ההוצאות בפחות מדי ולעזור לנו לגלות מה בכלל שכחנו לתכנן (גשו בבקשה לפוסט 55 הוצאות לקחת בחשבון בזמן בניית התקציב שלך לפני שתתחילו לתכנן).
  3. לסגל הרגל טוב של דיווח הוצאות, מה שמכניס הרבה מאוד ודאות ושקט ויש הרבה פחות הפתעות בסוף החודש.

מניפולציות פופולריות על דיווח הוצאות

1. לשכוח לדווח הוצאות

כנראה אמצעי הרמייה הכי נפוץ שיש. אנחנו שוכחים הוצאות מכל מיני סיבות. לפעמים כי דחינו את הדיווח ואז החיים נחתו עלינו, ולפעמים באופן מודע לגמרי כי לא מתחשק לנו להודות בפני עצמו בהוצאה הזו.
מה קורה כששוכחים לדווח? הלם בסוף החודש מגובה ההוצאות, כי יש חלק של ההוצאות שאין לנו מושג איך קרה לנו. אין גם תמונה של ההוצאות, כי אין לנו מושג על מה יצא חלק מהכסף.
מה עושים? מדווחים מיד במעמד הקנייה. אנשים אומרים לי לפעמים שהם מרגישים שהם מעכבים את התור ולכן דוחים את הדיווח. שתדעו שעם קצת מיומנות, לדווח ייקח בדיוק שנייה ואפשר לדווח בזמן שמחכים לעודף. עוד דבר שאפשר לעשות הוא לחזור לרכב (עם אוטובוס זה קצת יותר מאתגר) ולא להתניע אותו עד שלא דיווחתם הכל.

2. לסווג הוצאות לא נכון

טעויות סיווג זה דבר אחד, אבל אנחנו מדברים על סיווג כוזב – בכוונה, כי הרי אנחנו מרמים את עצמנו. סיווג כוזב כזה קורה, למשל, כשאכלנו בחוץ אבל עדכנו את האפליקציה שהוצאנו את הכסף בסעיף אחר לגמרי. למעשה, זו דרך קצת עקומה לעשות העברות תקציביות מסעיף לסעיף בתוך תקציב מובנה. הכל יופי אם יש כסף בסעיף שאליו מעבירים – מה יקרה כשהוא ייגמר?
מה קורה כשמסווגים הוצאות לא נכון? תמונת ההוצאות מתעוותת לגמרי והיא לא יכולה לשמש בסיס לתכנון עתידי, גם אם מסגרת התקציב שנקבעה דווקא ריאלית.
מה עושים? מדווחים אמת. גם אם באופן נקודתי זה אומר שנחרוג בסעיף כלשהו. צריך לזכור שדיווח ההוצאות הוא בסיס לתכנון של התקציב הבא ולכן חשוב שנדע על מה הוצאנו את הכסף.

3. "לשחק" עם תאריך ההוצאות

מה קורה כשיש חודש לחוץ? פתאום מאוד מפתה לדווח את ההוצאות ("אני? דיווחתי!"), אבל עם תאריך אחר – מוקדם יותר (כלומר, כהוצאה של חודשים קודמים) או מאוחר יותר (כהוצאה של החודשים הבאים).
מה קורה כשמשחקים עם תאריך ההוצאה? לא רק שתמונת ההוצאות לא משקפת את מה שקרה בפועל, דיווח עם תאריך עתידי גם מקצץ לנו סכומים מאותו חודש, ועלול להיווצר כדור שלג של דיווח כוזב נטול אחיזה במציאות, פשוט להעמיד פנים שאנחנו חיים על חשבון העתיד למרות שהוצאנו את הכסף בהווה.
מה עושים? תמיד עדיף לדווח אמת. בכל זאת, אם רוצים שההוצאה באמת תידחה ולא רק הדיווח עליה, אפשר לשלם באמצעי תשלום דחוי. זה לא אופטימלי וגם קצת יקר, אבל האופציה קיימת.

תגובות ומחשבות