אנשים לוקחים הלוואות. כסף זול, הם אומרים לעצמם. הכסף, אגב, באמת זול. ריבית בנק ישראל החל ממרץ 2020 היא 0.1% בלבד. לפני כן היתה 0.25%.

ריבית הפריים, שהיא בעצם נקודת הייחוס של כל הבנקים כשהם מתחילים לדבר איתנו על הלוואות ופקדונות, היא ריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%. למה 1.5%? כובע. אם לצטט מאתר בנק ירושלים שכתב את הדברים בכנות רדיקלית (ההדגשה שלי, ש.ב):

בנק ישראל לא קובע את ריבית הפריים הנגבית במערכת הבנקאית, אלא רק מפרסם את ריבית בנק ישראל. ריבית פריים מחושבת בבנקים על בסיס ריבית בנק ישראל בתוספת מרווח שנקבע על ידם מריבית זו. בפועל כיום כלל הבנקים מחשבים את הפריים בכ-1.5% מעל ריבית בנק ישראל אך נתון זה עשוי להשתנות לפי בחירתם. הבנקים אינם כפופים לריבית פריים המפורסמת, אלא מדובר בבחירה מסחרית ואסטרטגית.

בקיצור, הבנקים בוחרים את הנתון של 1.5%+ כי זה כדאי להם, ואז גם מתחילים המשחקים: הם גובים פריים פלוס אחוז מסוים כריבית על הלוואות, אבל מעניקים פריים מינוס אחוז מסוים כריבית על חסכונות.

החדשות הטובות הן שריבית הפריים היא רק כלי, וככזה – לא חייבים להשתמש בו. בעיקרון, כל בנק יכול לבחור איך לחשב את הריביות שלו: הוא יכול לבחור מרווח אחר מ-1.5% וגם להציע ריביות קבועות.

תגובות ומחשבות