באופן עקרוני, להשליך בגדים נתפס בעיני הרבה אנשים כהפוך לניהול כלכלי נכון. הרי אם מוציאים מהבית משהו שעלה כסף, בעצם הפסדנו אותו, לא? העניין הוא שאת עלות הבגד המיותר הפסדנו כבר ברגע הקנייה. וזה אפילו גרוע יותר: הבגדים המיותרים מסתירים לנו את הבגדים השימושיים.

איך קורה שאנחנו לובשים רק 20% מתכולת הארון שלנו?

בדרך כלל מקובל לומר שאנחנו לובשים רק 20% ממה שיש לנו בארון. גם אם בפועל לובשים קצת יותר, התופעה של בגדים שלא נלבשים היא מאוד נפוצה. כמובן שחלק מהבגדים אנחנו שומרים מסיבות נוסטלגיות, אבל מן הסתם מדובר בכמה פריטים בודדים. ומה עם השאר? אחת הסיבות לכך שאנחנו לא לובשים את הבגדים שיש לנו היא שאנחנו פשוט לא מצליחים להתמצא במרחב, וזה קשור ישירות לשני דברים:
1) אין לנו שיטת אחסון וארגון אמיתית, שיטתית, כזו שבה לא מחפשים פינה פנויה לחפצים אלא יש לכל דבר מקום מוגדר ובמבט מהיר אפשר להבין את פני השטח של הארון.
2) מהרגע שהכנסנו אותם לארון, הבגדים המיותרים לא זזים מהמקום. במקום זה, הבגדים השימושיים, שנכנסים ויוצאים מהארון בתדירות גבוהה, נדחסים למקום הולך וקטן. זה קורה כי יש לנו הרבה יותר מדי בגדים וחפצים בכלל בתוך המרחב המצומצם של הארון הביתי. התוצאה היא שבגדים שהיו כבר מזמן צריכים להחליף ידיים נשארים בארון, תופסים מקום – ומונחים שם כאבן שאין לה הופכין. כשמגיע בגד חדש – מאחר שאנחנו לא נוגעים בבגדים שכבר "מצאנו להם מקום" וממנו הם לא זזים – הבגד החדש נדחק ונדחק ואחרי מספיק זמן הבלגן בארונות חוגג.

הפתרון: ניפוי וסידור מאסיבי של הארון

לבעיית עודף-הבגדים-מיעוט-המקום שהצגנו קודם יש שני פתרונות, שניהם מיושמים ברוב  הבתים בישראל. הראשון, פשוט לדאוג ליותר מקום. השני – לצמצם את תכולת הארונות הקיימים.

הפתרון הראשון ידרוש עוד נדל"ן, למשל עוד חדר, ולא מתאים לכולם. מה שמשאיר אותנו עם הפתרון השני, לנפות את הארון בצורה משמעותית. למרות שהפעילות כנראה לא תמלא אתכם אושר (וגם יכאב לכם הגב כהוגן בשלב מסוים, ואולי גם שרירי הזרועות), יש לניפוי כזה יתרונות בולטים.

שלוש הזדמנויות מעולות שמתגלות רק במהלך ניפוי הארון
הזדמנות להיפרד משאריות ישנות או לאמץ אותן אלינו

הכוונה אינה לשאריות ישנות של בגדים, זה הרי ברור שיש. הבגדים האלה מסמלים משהו. כשהם נקנו, הם נקנו במחשבה על "אני" כלשהו שרצינו להיות, אבל מכיוון שלא לבשנו אותם בעצם לא הלכנו עם זה עד הסוף. בשעה שזנחנו את הבגדים מאחור, את הרצון להיות "אני" אחר לא זנחנו עד הסוף. הנה הזדמנות מצוינת להחליט אם אנחנו עדיין רוצים להיות ה"אני" ההוא או שככה טוב לנו.

הזדמנות נהדרת למצוא שיטת אחסון יעילה שתעזור לנו לשמור על ארון מסודר לזמן רב

בואו נודה בזה, רובנו ארגנו "איכשהו" את הבגדים בארון פעם אחת, ומאז אנחנו משתדלים לא לבלגן יותר מדי כדי שלא נצטרך לעבור את זה שוב. אבל הנה, ברגע שמתחילים לנפות את הארון זו הזדמנות נהדרת לגלות: איזו שיטת קיפול לא עובדת לנו, האם אנחנו אוהבים שהכל מסודר לפי צבעים או לא, תלייה או קיפול, מדפים או מגירות, תוויות מדף או סידור ויזואלי. ממש הזדמנות מעולה להבין סוף סוף איך נוח לנו לחיות בבית שלנו, עם הארון שלנו.

הזדמנות לאתר את כל הבגדים החוזרים על עצמם ולחסוך לעצמנו כסף

האמת היא כזו: אנחנו חוזרים תמיד לאותם בגדים. אם זו הטישרט או הגופיה הכהה, הג'ינס וכן הלאה. הארון שלנו מלא כפילויות ואנחנו כמעט תמיד מחדשים את המלאי שלהן כשנדמה לנו שהוא נגמר. מה אם המלאי לא נגמר, פשוט לא הצלחנו לאתר אותו כי הוא מונח מסביב לאותם בגדים לא שימושיים? זוכרים, הם תופסים לנו מקום יקר בארון, ואת מה שחשוב אנחנו דוחסים "שלא יסתובב בחוץ" עד שכבר אי אפשר למצוא אותו יותר. הנה הזדמנות נהדרת להפסיק לקנות שוב ושוב את אותם דברים שכבר יש לנו.

ואם שכנעתי אתכם שכדאי לנצל את מעט הזמן הפנוי שלנו כדי לסדר את הארון, קבלו את השאלות שהכי חשוב לשאול את עצמנו כדי לא לזרוק סתם.

שש שאלות לשאול את עצמנו במהלך סידור הארון

1) האם אני יכול.ה להתחייב לעניין הזה?

הנה סוד שלא הרבה יספרו לכם: אנחנו סובלים מהטיית אופטימיות, או במילים אחרות – ההערכות שלנו הן תמיד בחסר. אם סידור הארון ייקח לנו שלושה ימי עבודה מלאים, אנחנו כנראה נעריך אותו בשליש מזה. ברגע שההערכה שלנו תתבדה, כלומר כבר באמצע היום הראשון, יתחילו לצוץ בקיעים בהחלטה לסדר ולנפות, עד שבסוף כדי לעמוד בזמנים הלא-ריאליים שקבענו לעצמנו, מה שיקרה הוא שנתחב את הכל בחזרה למקום כשעברנו אולי על מדף אחד. ולכן השאלה הראשונה והחשובה ביותר היא: האם אתם מחוייבים? האם אתם מוכנים לזרוק את הערכת הזמנים שלכם מהחלון ולהקדיש לסידור את הזמן הנחוץ?

2) כמה מקום יש בארון הזה לבגדים – נטו?

ארון בגדים הוא לא רק ארון בגדים. יש בו גם שורה של חפצים אחרים כמו תיקים, תכשיטים, בישום וראיתי אפילו מזוודות, מאגר של נעלי בית ספייר לכל בני המשפחה וארגזי קרטון למעבר. לפני שתתחילו חשוב להבין כמה מקום יש לכם נטו ואם הוא קטן מדי – מה צריך לעבור דירה: הבגדים שלכם או יתר החפצים בארון.

3) האם הבגד הזה "פעיל"?

כל סידור צריך להתחיל איפשהו, וסידור הארון מתחיל באבחנה גסה אך חשובה בין בגד פעיל לבגד לא-פעיל. בגד פעיל הוא לאו דווקא זה שנמצא בשימוש יומיומי. כן מדובר בבגדים שיש להם תפקיד: נוסטלגיה, בגד לאירוע מוגדר (כלומר, כשברור לאן הולכים ללבוש אותו), בגד לעבודה, בגד לבית וכן הלאה. בארון שלכם צריכים להיות רק בגדים פעילים. את הבגדים הלא-פעילים אפשר לחלק לשלוש קבוצות כבר בשלב הזה: למכירה, למסירה, לזריקה או לשימוש מחודש כסמרטוטים.

4) האם אני מרוצה מהבגד הזה?

אנחנו עובדים בשלב הזה רק עם הבגדים הפעילים – וזה השלב להבין האם הם באמת ממלאים כראוי את תפקידם. האם הבגד הנוסטלגי באמת מעורר בנו זכרונות נעימים או שהוא משמש רק להלקאה עצמית ("הייתי כל כך רזה פעם")? האם בגד הבית באמת נוח, או שהוא בגד שהיה קצת קטן עלינו אז "שינינו לו ייעוד"? ואם כבר בגדי בית, האם מפריע לנו שהבגד הזה מוכתם, בלוי או מחורר? האם אני מרוצה מהדמות שנשקפת במראה כשאני לובש.ת את הבגד הזה?
אם יש בגדים שבגדול אתם מרוצים מהם אבל זקוקים לתיקונים קלים (מכפלת, תיקון רוכסן, הארכה, הרחבה או הצרה) – הם יועברו לערימה משל עצמם ויתוקנו בהקדם. כל מה שלא מרוצים ממנו יועבר לקטגוריות מהסעיף הקודם: מכירה, מסירה, זריקה/שימוש מחודש כסמרטוט.

5) מה השיטה הטובה ביותר לאחסן את הבגד הזה?

אם בשלושת השלבים הקודמים בדקנו מה אנחנו משאירים, בשלב הזה עברנו לאיך אנחנו משאירים את הבגדים האלה. תשכחו כל מה ששמעתם וקראתם על איך "נכון" לסדר את הבגדים שלכם – לכו על מה שיהיה לכם הכי נוח גם אם מארי קונדו תכעס עליכם. השיקולים בבואנו לבחור איך לאחסן את הבגד הם:
* מה תדירות השימוש של הבגד?
* האם הוא צריך להיות לנו מול העיניים?
* האם אפשר לקפל את הבד הזה או שעדיף להשאיר אותו תלוי?
* אם החלטתם לקפל, איך הכי נוח לכם שהבגד הזה מקופל (קיפול חנות, קיפול קטן, לגלגל אותו)?
* כמה קל יהיה לכם לשמור על שיטת האחסון שהמוצאת חן בעיניכם לאורך זמן ובהתחשב בתדירות הכביסות בבית?

6) מה חסר לי?

מטבע הדברים, אל השאלה הזו מגיעים רק בסוף, אחרי שהצלחתם להבין מה קורה בארון ולסדר אותו בצורה שתקל עליכם להתמצא בו. בבגדים בכלל, יש חוסרים אמיתיים ומדומיינים. האמיתיים, הם אלה שמתרחשים כשאנחנו זורקים יחסית הרבה ופתאום מתברר שנשארנו רק עם שתי חולצות בית וזוג מכנסיים קצרים אחד. חוסרים מדומיינים לא נובעים מהרגלי השימוש שלנו אלא יותר מרשימות של פריטי חובה מתחום הסטיילינג. במילים אחרות, נכון שברשימה הגנרית שתקבלו מסטייליסטית כלשהי (לרוב לא כזו שעובדת איתכם אישית ומכירה את הרגלי השימוש שלכם), סביר להניח שיהיה כתוב שפריטי החובה כוללים ג'קט ג'ינס, שמלה שחורה קטנה וחולצה לבנה מתכפתרת, אבל אם אין לכם – אל תמהרו לקנות. יכול להיות שהסיבה שאין לכם היא שהפריט הזה פשוט לא שימושי לכם.

לקבלת גרסת PDF נוחה להדפסה ושליחה של המאמר

להצטרפות למפגש הזום הקרוב

תגובות ומחשבות