מאמרים והשראה

פודקאסט

סדנאות ואירועים קרובים

[spiffy-minical]

מאמרים והשראה

פודקאסט

האקדמיה לכסף שלך

בתקשורת

לקוחות

עניינים חברתיים

האישה שהפסיקה לקנות
האישה שהפסיקה לקנות
היום עלתה בוועדת חוקה הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה.
החוק כבר עבר בקריאה טרומית, אבל היום חברי וחברות הליכוד כבר לא היו בעניין.
הרעיון מאחורי הצעת החוק הוא פשוט: להכיר באלימות כלכלית כדבר שיש להגן מפניו.

אלימות כלכלית היא לא "הסכם בין שני בני זוג שכל אחד עושה מה שהוא טוב בו" (גם לא תמיד יש בני זוג ולפעמים זה קורה כלפי בני משפחה אחרים כמו הורים, סבים, ילדים, אבל לא קריטי).
אלימות כלכלית היא גם לא בהכרח מצב שמישהו גזר למישהו אחר את כרטיס האשראי. גם זה קורה כי הכל קורה, אבל אם זו היתה הדוגמה היחידה לאלימות כלכלית מצבנו היה טוב.

אלימות כלכלית היא גם לבייש בן משפחה על ההוצאות שלו, ממש להיכנס לו לנשמה ולחטט מדוע הוציא כמה שקלים על משהו לעצמו.
אלימות כלכלית היא גם ליצור אווירה שבה בן משפחה לא יכול להחליט לבד מה לעשות בכסף, ולכן צריך לקבל אישור ממישהו אחר.
אלימות כלכלית היא גם ליצור את המשוואה בין משכורת עיקרית לזכויות יתר בקבלת החלטות כלכליות והוצאת כסף.
אלימות כלכלית היא גם לבנות לבד תקציב שלא רואה כהוא זה את הצד השני, ואז לכעוס כשהוא לא עומד בו.
אלימות כלכלית היא גם ליצור מצב שבו בן משפחה עוזב את העבודה ומאבד את היכולת התעסוקתית שלו. ההתחלה של הסיפורים האלה היא לרוב בהסכמה, אבל מהר מאוד מתברר למי שעזב את העבודה שהצד השני לא מתכוון להקל עליו בבית ולמעשה העומס עליו בלתי נסבל עד שבירה (שהרבה פעמים דווקא מתרחשת במקום העבודה). לא, אל תספרו לי שזו בחירה עד שלא צעדתם בנעליים האלה.
אלימות כלכלית היא גם להבריח הכנסות ונכסים ולרשום אותם על שם בני משפחה אחרים כדי שבן הזוג לא יוכל לתבוע אותם במקרה סכסוך.
אלימות כלכלית היא גם להתנות את המשך הזוגיות בוויתור של הצד השני על נכסים שהוא השתתף בקנייה שלהם.

אלימות כלכלית עלולה להתהוות בכל פעם שבמרחב הזוגי או המשפחתי אין גבולות ברורים ואין כסף פרטי לכל אחד. גם לילדים, כן.
ואל תספרו לי על נוכלים שעוקצים קשישים. להגן על בן משפחה זו לא אלימות כלכלית, ואם אותו אדם לא יכול לקבל החלטות - צריך להוציא עליו אפוטרופסות. הוא חסר יכולת לקבל החלטות לא הוצאתם אפוטרופסות עליו - אתם מפקירים אותו.

לצערי, במדינה שמרנית כמו ישראל, הרבה פעמים חינוך הציבור נעשה בחקיקה. המקרה הזה הוא דוגמה קלאסית. כשיש סנקציה משפטית אולי, אולי, אנשים יחשבו פעמיים על יחסי הכוחות במשפחה שלהם.

בפועל ח"כ סמוטריץ' מהמפלגה שרצתה "לעלות על בית המשפט עם D9" היה נורא מודאג משמאלנות: "מהר מאוד יבואו השופטים השמאלנים הנאורים לחנך אותנו".
גם ח"כ קרעי מהליכוד הוטרד מהחקיקה השמאלנית: "את החוק הגישה זהבה גלאון לראשונה".
וח"כ קלנר היה נורא מוטרד מזה שעכשיו נשים יוכלו לצאת לשופינג בחסות בית המשפט: "אולי הוא הטיל עליה אימה כלכלית כשהוא לא נתן לה לקנות בגדים ב-10 שקל? או שאולי היא הטילה עליו אימה כשקנתה בגדים ב-10 אלף שקל ורוששה אותו, והוא לא יכול ללכת למשחק כדורגל?".

מתביישת שזה הדיון.
מתביישת עבור המתדיינים שהם כאלה.
מתביישת עבורנו שאלה מקבלי ההחלטות שלנו.

מציעה פה כתף ואוזן קשבת בנושא הזה למי שזקוק.ה לכך.
האישה שהפסיקה לקנות
האישה שהפסיקה לקנות
בלי חפירות: הסיבה שתקציב הוא כ"כ קשה לחלק מאיתנו, היא שיש לנו הרגלים גרועים. אשכרה מחורבנים. בקניות, בניהול התקציב, פשוט רע. הכנתי לשימושכם רשימה של שבעה כאלה. תודו לי אחר כך. https://great-stuff.birkmanit.com/365-201020