לאחד חשבונות או להישאר בחשבונות נפרדים זו שאלה שמטרידה הרבה מאוד זוגות, ולא רק בתחילת הדרך. הניסיון שלי מראה שיש תשובה שנכונה לאחוז גבוה מהזוגות


אחת השאלות שחוזרת בתדירות גבוהה אצל זוגות, ואני רואה את זה הרבה גם בקבוצת ללא בזבוזים – בדרך לעצמאות כלכלית וגם בשאלות שמופנות אליי ישירות, היא השאלה של החשבון המשותף. הכי קל יהיה להגיד: יש זוגות ומשפחות שמתאים להם להתנהל עם חשבון משותף ולאחרים הכי נכון יהיה להתנהל עם חשבונות נפרדים. וזה נכון, בגדול, אבל אני רוצה לשתף אתכן בניסיון שלי, שמראה שיש תשובה אחת שדווקא נכונה לאחוז גבוה מהזוגות.

קודם כל לפני שנתחיל חשוב שנדגיש שחשבון משותף לעומת נפרדים זו לא שאלה כלכלית בכלל. הרבה יותר זול להחזיק חשבון אחד ולא שניים, ובטח לא שלושה (שזה בעצם חשבון לכל אחד מבני הזוג ועוד חשבון לניהול הבית המשותף). חשבונות מפוצלים זה עוד עמלות שורה (ולכל חשבון יש השלמה לעמלת מינימום, אז גם אם זה עשרה שקלים בחודש זה כסף שלנו) ועוד כסף שתשלמו על פירוטי חשבון ישנים.

כמו שאפשר להבין, השאלה הזו של חשבונות מפוצלים מגיעה ממקום רגשי. מעשרות שיחות שניהלתי בנושא הזה, המקום הרגשי הזה הוא אחד משניים: או שצד אחד מפחד שהצד השני “יגמור לו את הכסף” במרכאות, או שהצדדים רוצים איזשהו סוג של פרטיות ומפחדים שברגע שיאחדו חשבונות הדינמיקה ביניהם תהיה בעייתית.

מה שקורה בכל אחד מהתרחישים האלה הוא שכל צד מרגיש אחראי על החשבון שלו. איך זה יכול להיות לא טוב? בתור התחלה, כל צד רואה רק חצי מהתמונה. הוא רואה שהמצב אצלו בסדר ומספר לעצמו סיפור מרגיע: המצב טוב. אם המצב אצלו לא טוב, הוא סומך על הצד השני שיחלץ אותו. ברגע שאותו בן או בת זוג שקועים בניהול החשבון “שלהם”, נוצרת אצלם אשליה שהם יכולים להשתמש ב-100% מההכנסה שלהם וזה לפעמים מגיע על חשבון הוצאות משותפות ואז חלק גדול מהנטל נופל על הצד השני. הם מכבים עם ההכנסה שלהם את השריפות אצלם בחשבון והם מאוזנים ובסדר, אבל מי משלם על הבית? מה זה עוזר אם לבן הזוג שלי אין מינוס בחשבון, אם בסוף הוא לא מזרים כסף לשכר דירה ואוכל לילדים?

עוד דבר שקורה הרבה יותר ממה שנראה לעין הוא שצד אחד כל הזמן מזרים כסף לצד השני כדי לכסות את החובות שהוא מייצר. האדם הזה אמנם מרוויח משכורת, אבל נשאר לו ביד, לצרכים שלו, כמעט כלום כי הוא כל הזמן מכבה הלוואות ומינוסים שהוא לא יודע ולא ראה איך נוצרו ואין לו say בהם.

אני מתארת פה שני תרחישים קיצוניים שקורים הרבה יותר ממה שנדמה לכן: בתרחיש הראשון יש בן זוג אחד שאצלו הכל בסדר לכאורה בחשבון, והצד השני של המערכת הזוגית הזו סוחב על עצמו את כל ההוצאות של הבית ולפעמים גם ילדים; בתרחיש השני בן זוג אחד חי “כמו רווק” ומייצר מינוסים, והשני כל הזמן מכסה לו את הבור, שזאת מלכתחילה הסיבה שבגללה הם החליטו להישאר בחשבונות נפרדים!

בעיניי באמת אין סיבה לפחד מחשבון משותף. הרבה יותר קל לראות מה המצב האמיתי שלכם במקום אחד, ועוד יתרון זה שכשתנהלו את החשבון ביחד אתם גם תקבלו ביחד החלטות על הלוואות או על כניסה למינוס, במקום שהבנקים יצלצלו לכל אחד מכם בנפרד וימכרו לכם חלומות. מכיוון שכבר תיארתי לכן קודם איך חשבונות נפרדים לא רק שלא פותרים את הבעיה שבה צד אחד נושא ברוב העלויות של הבית אלא ממש עלולים ליצור אותה, היתרון היחיד שיש להפרדה הזו הוא הפרטיות. זאת אומרת, שלכל צד תהיה לגיטימציה להוציא על עצמו בלי שהצד השני ייתן לו את ההרגשה שהוא לא בסדר או מבזבז כסף.

תרשו לי לשאול אתכן: האם הפרטיות הזו שווה לכן את הסיכונים שתיארתי קודם? עד כמה אתם או אתן סומכים/סומכות באמת על בן או בת הזוג? אם אתם 100% בטוחים/בטוחות על הצד השני שהוא אחראי, יש לכן מזל כי אצלכן בזוגיות קיימת בחירה אמיתית: אנשים אחראיים מתנהגים בצורה אחראית גם אם הם חלק מחשבון משותף וגם אם החשבונות נפרדים ואתם תוכלו לאחד או להפריד לפי מה שמתאים לכם באותה נקודה בחיים.

האתגר האמיתי הוא במצב שאתן לא סומכות על הצד השני. כאן תצטרכו לקחת בחשבון שיכול לקרות מצב שאתן מזרימות עוד ועוד כסף והכל נבלע או בחשבון שאין לכן גישה אליו או בהוצאות השוטפות של הבית, שאתם נושאים בהן לגמרי לבד.

בשורה התחתונה: יש משפחות שמאוד מתאים להן להתנהל בחשבונות נפרדים. לרוב הזוגות, ואני מדברת על אחוזים גבוהים מאוד, יחסית, החשבונות הנפרדים יוצרים בלגן ובור כלכלי. אם מה שמפחיד אתכם זו התקשורת ביניכם ואיך להתנהל בתוך חשבון משותף, ונדמה לכם שתפתרו אותה בזה שתשימו פלסטר נקודתי על התקשורת בעניין של הכסף – זה לא מה שיעזור. עדיף שתלמדו לתקשר ולקבל החלטות ביחד, בתור תא אחד עם שאיפות להתקדם בחיים.

אם בא לכן לשאול אותי שאלות, אתן יכולות להקליט בטלפון או לכתוב ולשלוח לי בכתובת: bit.ly/ask_baktana ואני אתייחס לכל השאלות.