מתי הבנתי שאני לא כמו כולם? אף פעם לא, אף פעם לא הייתי מישהו אחר.

מגיל מאוד צעיר אמרו לי: מה הבעיה לעשות ככה וככה, ועבורי להחזיק את הכדורים האלה באוויר היתה בעיה ענקית. הבעיה שלי היתה שההורים כעסו עליי כל הזמן והיו מאוכזבים ממני כל הזמן. עוד בעיה היתה שהרגשתי חכמה אבל נראיתי למערכת החינוך כמו טיפשה. הכל נבע מזה שלא הצלחתי לעשות שום דבר כי קפצתי מנושא לנושא ולא הצלחתי להתמיד בשום דבר. החלטתי להתמיד ולהצטיין.

בכיתה א' לימדו אותנו להשתמש ביומן (לכתוב ידעתי כבר לפני כן), ופתאום נפתח בפניי עולם שלם של אפשרויות לגרום לעצמי להצטיין באמצעות התמדה.

שתי החלטות (למעשה, אלה מיקרו-החלטות) פשוטות אבל מאוד חזקות

1) אני כותבת ביומן כל דבר שאני צריכה לעשות.
2) אני עושה כל מה שכתוב לי ביומן.

במהלך השנים למדתי לנהל את עצמי אפילו טוב יותר, למדתי לעבוד גם עם רשימות (To Do Lists) וגם לתעדף את המשימות שלי, אבל שתי ההחלטות האלה, למעשה שני העקרונות האלה, מנחים אותי עד היום.

שתי החלטות (למעשה, אלה מיקרו-החלטות) פשוטות אבל מאוד חזקות

1) אני כותבת ביומן כל דבר שאני צריכה לעשות.
2) אני עושה כל מה שכתוב לי ביומן.

במהלך השנים למדתי לנהל את עצמי אפילו טוב יותר, למדתי לעבוד גם עם רשימות (To Do Lists) וגם לתעדף את המשימות שלי, אבל שתי ההחלטות האלה, למעשה שני העקרונות האלה, מנחים אותי עד היום.