הרבה מהשיח בתקופה האחרונה עוסק במלאי הביתי: איך לתכנן, כמה לקנות, מתי לקנות, איך לנהל את המלאי. המלאי הזה מתרכז כמעט כולו בתחומים שאפשר לכנות אותם הישרדותיים ממש: מזון, היגיינה, מסיכות וחומרי חיטוי.

לא הרבה מדובר בימים אלה על הנושא של מגוון בבית. מצד אחד, זה הגיוני שבשעה כזו הדבר האחרון שמעניין אנשים הוא להצטייד בדברים שנתפסים כמותרות. מצד שני, העובדה שכבר מדווחים בתקשורת על ניסיונות התאבדות (אמנם כרגע בקרב המבודדים בבתי החולים ובמלונות הקורונה, אבל זה לא יוגבל רק לשם) מוכיחה שצרכי החיים הבסיסיים שלנו לא נעצרים בנשימה, מזון ומקום לגור בו. הפוסט הזה יעסוק בהרחבה בגישה שבאמצעותה ציידתי את הבית לאורך שנים בציוד בסיסי שהיום מתגלה כשימושי.

הרעיון שעומד בבסיס הגישה שלי הוא שהבית אמור לתת מענה לצרכי החיים כולם, גם אם באופן נקודתי אפשר להשיג את צרכי החיים האלה במיקור חוץ.
למה יש כמעט בכל בית מכונת כביסה כשאפשר לקחת בגדים למכבסה וזה יהיה יקר יותר אבל כנראה טוב יותר? כי למרות העובדה ששירות כביסה הוא זמין בחוץ, אנחנו רוצים להיות מסוגלים לעשות כביסה באופן בלתי תלוי (כרגע לא נתייחס לעניין העלויות). אנחנו מוכנים לשלם סכום כסף גדול בבת אחת (או להעמיס אותו על כרטיס האשראי, לענייננו זה אותו דבר) ולשלם בכל הפעלה תמורת חשמל, מים וחומרי כביסה, רק כדי שתהיה לנו הגמישות לכבס בעת הצורך.

מטבח

לפי אותו רציונל רובנו מציידים את המטבח במגוון של כלי בישול ואפייה, כולל מוצרי חשמל. במהלך השנים בדקתי באופן בלתי מחייב מה הילדים (ואנחנו) אוהבים לאכול והצטיידתי בהתאם. יש לנו מאסטר סלייסר, נינג'ה לשייקים וקפה קר, טוסטר, מכשיר קטן וזול להכנת וופל בלגי כולל מתאם לשקע וג'וסר להכנת מיץ תפוזים וגזר. כל המוצרים האלה נתפסים כמותרות ולכן ברוב הבתים יעדיפו לקנות עוד סיר או עוד מחבת (שלפעמים יעלו יותר מכל אחד מהמוצרים האלה), אני העדפתי ללכת על מגוון רחב של שימושים. כל הציוד נכנס בתוך מגירה עמוקה אחת במטבח.

כושר

ומאחר שכושר הוא חלק מהחיים, ציידתי במשך העשור האחרון את הבית גם בציוד כושר בסיסי שבעיקרון לא תופס הרבה מקום: כמה משקולות מסוגים שונים (קטלבל, דאמבל, בודי בר), גלגלת לבטן ומזרון יוגה. יש לנו גם כדור פילאטיס מסיבות אחרות והוא תופס לא מעט מקום, אם כי הוא שימושי מאוד. שוב, הרעיון הוא לא שהציוד בבית יחליף את הציוד בחדר הכושר, אלא שגם בהינתן מצב שבו לא יצא למישהו להגיע לחדר הכושר, הוא יוכל לעשות אימון בסיסי בבית. שימו לב שלא רכשתי ציוד כושר חצי-מקצועי ולא מכונות יקרות שתופסות הרבה מקום. מדובר בציוד מאוד בסיסי וזול, שעם הנחיה נכונה באדיבות מאמני כושר ביוטיוב לגמרי סוגר את הפינה לאימון אפקטיבי. כל הציוד למעט הכדור נכנס בתוך גיגית עמוקה ופתוחה (בעמידה) בגודל 45*45.

מספרה וטיפוח

אנחנו גם מסתפרים בבית. כמו עם הכביסה, הגמישות היתה יותר מהותית פה מהשיקול הכלכלי. הרעיון שצריך לקבוע תור למספרה, לנסוע, לחכות ואז לנסוע חזרה – הביא אותנו לרעיון שהחזקת ציוד בסיסי בבית תקל לנו על החיים וכך הקמנו את "המספרה הביתית" שחסכה לנו כבר מאות שקלים. המספרה נותנת מענה לגברים ולנשים. יש לנו סינר תספורת, מכונה שהוזמנה מאמזון (כולל מתאם לשקע ושמן לסכין), כמה סוגים של מספריים, גומיות שיער, מברשות ומסרק. כל הציוד הזה נכנס לקופסת Samla הקטנה ביותר של איקאה ומאופסן בארון הציוד במרפסת הכביסה. אילו הייתי צובעת שיער, סביר להניח שהיה פה גם ציוד בסיסי לצורך הזה. הקמת המוסד המפואר בתצורתו הנוכחית עלתה כמו שתי תספורות לגבר, והיא החזירה את עצמה עשרות מונים מאז שהוקמה.

אפרופו מספרות, אין לנו ממש מכון מני-פדי או סלון יופי בבית. מזה שנים שאנחנו מטפלים לעצמנו בכפות הידיים והרגליים לבד, ולצורך העניין משתמשים בגיגית (כשהיא יבשה היא משמשת לשינוע הכביסה לתלייה), משייפת לעור של כף הרגל ומבחר מצומצם של צבתות ופצירות. לטובת מי שמורחת לק או עושה לק ג'ל – אפשר להחזיק בבית גם מבחר צנוע של צבעים ומכונה, אני פחות בעניין. אני ממעטת לעשות טיפולי יופי ומעדיפה שגרה טובה של ניקוי והזנה, ולכן הבית מצויד בהתאם. יש גם פינצטה כי זה לא מזיק. כמו הציוד של המספרה, גם כל הציוד הזה נכנס לתוך קופסת Samla הקטנה ביותר של איקאה ומאופסן בארון הציוד במרפסת הכביסה.

בידור

אם כבר הגענו לנושא של צרכים שהם מעבר לבסיסיים, בואו נדבר על בידור. בידור כולל, לרוב, טלוויזיה, קריאה, האזנה למוזיקה, תחביבים אחרים והרחבת אופקים. את כל הצרכים האלה אפשר למלא בקלות יחסית, אם באמצעות ספריה ביתית שיש ממילא ברוב הבתים ולכן כל ה"סוד" הוא למלא אותה בספרים טובים ואם באמצעות מחשב וטלפון סלולרי, שגם את אלה לא רכשתי במיוחד לכבוד העניין. עבור תחביבים אחרים (נגינה, ציור) כבר דאגנו לציוד לפני כן, ועכשיו מה שנשאר לנו לדאוג עבורו זה רק שהשימוש לא יפריע ליתר בני הבית.

לסיום, חשוב לי להדגיש: את כל מה שיש לי בבית רכשתי בתהליך איטי ומדורג במהלך העשור האחרון. חשוב להבין שזה לא זבנג וגמרנו. מדובר היה בתהליך איטי, שיטתי ובעיקר בסקרנות בריאה של מה אנחנו צריכים שהבית יעשה למעננו. המפתח שלי היה שחשוב לי יותר שהבית יאפשר לי לעשות דברים מסוימים מאשר שזה יהיה הכי "יפה" או "מפנק". במילים אחרות – המספרה שלנו אולי לא מפנקת, אבל עושה את העבודה; "חדר הכושר" אולי לא הכי מצויד ונוח, אבל נותן מענה גם בימים קשים שאין כוח או אפשרות לצאת מהבית; והמטבח יכול להפיק שורה של מעדנים אם רק יהיה לנו את הזמן והחשק לבשל.