אם בשגרה העומס הרגשי, שבטעות מיוחס לג'ינגול האינסופי בין עבודה לבית, הוא כבד, בימי קורונה הוא משתנה.

העומס בימי שגרה קשור לכמות החזיתות שבהן אנחנו לא רק מתפקדים אלא בעלי האחריות הבלעדית עליהן. במילים אחרות, העומס גורם לנו "לטחון את משאבי המערכת" על השוטף ומשאיר אותנו בלי מספיק משאבים שנחוצים כדי להתקדם בחיים. את התוצאות והסימפטומים תיארתי בתרשים הזה.

התקופה הנוכחית, של ישיבה בבית, שינתה את המאזן בבת אחת. במובנים מסוימים נרשמת הקלה מפני שכל הפעולות מבוצעות מהבית. לא מדובר בהקלה קטנה – יש הרבה פחות תחושה של התרוצצות והרבה פחות בזבוז של משאבים (זמן, משאבי תכנון ויישום) על "סידורי נסיעות" ותיאומים.
במובנים אחרים, אנחנו כבר יכולים להתחיל לדבר על עומס רגשי שנובע מתקופת הקורונה. אם גם בשגרה האימהות הן קצינת הת"ש, הבידור, הרפואה והחינוך – עכשיו כל העניין הוא על ספידים.

ניהול הבית הופך למשרה בפני עצמה. מדובר בניהול לוגיסטי של המזווה, הניקיונות, השימוש בשטח, ועוד. האחריות כאן יכולה להתחלק בתוך התא המשפחתי, אבל מאחר שלרוב הבית הוא האחריות של האישה – כלל האחריות מגולגלת אליה עכשיו.
כל בני הבית נמצאים עכשיו בשטח המצומצם של הבית 24 שעות ביממה ואין לנו הפוגה אחד מהשני. בגלל שעמום וסתם התנגשויות של אופי שונה – כמות החיכוכים צפויה לעלות. רוב הסיכויים שמי שייקח אחריות על המורל ועל צמצום החיכוכים, לרוב זאת תהיה האישה-האם, תסבול ממתח ותוכל להוסיף לעומס שלה גם את האחריות על שמירת השקט.

עוד גורם עומס הוא לגרום לילדים ללמוד. הלמידה מרחוק לא קלה לכולם, והריחוק מהחברים ומהמסגרת מכביד מאוד, בעיקר על הילדים הצעירים יותר. אצל הבוגרים יותר יש בעיות משמעת של גיל ההתבגרות. מי שאחראי על החינוך בבית, גם כן לרוב האם, מקבלת עוד משהו שמדיר שינה מעיניה ומגביר את המתח בבית.
העבודה נזנחת בשלב הזה, ולכן כל המתח שמצטבר בה בשגרה נמצא מתחת לפני השטח. כאן יש חרדות קיומיות אמיתיות, בין אם אנחנו עדיין מועסקות או לא, שקשורות לעבודה עתידית וליכולת לממן את עצמנו כרגע.

בשורה התחתונה, אם חשבנו שהעומס המנטלי בתקופה הקרובה יפחת כי צריך לג'נגל פחות – נראה שהוא רק יעלה. זו הזדמנות טובה להגדיר לעצמנו מחדש בצורה ביקורתית מה חשוב לנו בחיים וכיצד נכון יותר לחיות אותם. עבור משפחות זו הזדמנות לחלק מחדש את תחומי האחריות בצורה יותר שיוויונית ופחות מתישה. מצד שני, עצם הצורך לחלק את האחריות מחדש רק מוסיף עוד תחום אחריות ועומס לצד שעכשיו לא רק מג'נגל – הכל מוטל עליו. כרגע המצב חדש והגענו אליו רעננות יחסית, אבל ככל שהוא יימשך אנחנו נישחק, והשחיקה הפעם תהיה חמורה הרבה יותר מהשחיקה שהתרגלנו אליה.