מאז שהתחיל נובמבר תיבת הדואר שלי פשוט מפוצצת: מה יש לך נגד נובמבר? מה, את לא רוצה שנקנה? את לא מפרגנת לנו ליהנות מהסיילים?

ואז זה ממשיך:

זה כי את קמצנית
כי את לא יודעת למצוא מציאות
כי את קטנונית
סופרת את הגרושים
תקועה במקום
מתכלבת
לוקחת משומש והכל אצלך יד שנייה

תירגעו!

זה לא נכון. אני אוהבת מציאות כמו כל אדם אחר ויש דברים שגם אני קונה.

אבל אני אגיד לכם מה אני לא אוהבת:
אני לא אוהבת שעובדים עליי עם מבצעים לא אמיתיים;
אני לא אוהבת שמלחיצים אותי לקנות כי עוד רגע המחיר עולה (הוא לא);
אני לא אוהבת שאומרים לי שאני צריכה לקנות כמו עדר עם כולם;
אני לא אוהבת כשאין לי שקט לחשוב ולהחליט עד כמה אני צריכה או רוצה משהו;
אני אלרגית להתרגשות המזויפת הזו באוויר של חג הסיילים. זה לא חג, זה סתם יום שמישהו באופן שרירותי החליט שמורידים בו מחירים;
ובעיקר, אני לא אוהבת את הרעיון שאם את לא קונה, משהו אצלך לא בסדר. כולנו בסדר גם אם לא קנינו כלום.