השיר הזה הוא אחד השירים הכי יפים שיצאו בשנות התשעים, לא בטוחה כמה אנשים שמו לב למילים.

למעשה, כל השיר כולו מוקדש לגעגוע לחלוקת התפקידים הקלאסית: "אני אעשה את הכביסה / אם אתה תשלם את כל החשבונות" או "אני ארחץ את הכלים / כשאתה יוצא לבירה". איפה הסוף הטוב שהבטיחו לי, היא שואלת, לאן נעלמו כל הקאויבויז.

אפשר להסכים או לא עם הרעיון הזה לחלוקת תפקידים, אבל דבר אחד בטוח: לא כל הזוגות מדברים על הנושא בכזו כנות. הנושא כלל לא עלה לפני הנישואין אצל רוב הזוגות שאני רואה במסגרת עבודתי (ובכלל).
בדרך כלל הילד הראשון מסמן רעידת אדמה זוגית שאחריה הם נאלצים להתחיל לדבר על כסף. עם הילד השני הם כבר נאלצים לדבר על חלוקת התפקידים ביניהם, בבית ומחוצה לו.
עד אז – דום שתיקה שהיא לא באמת שתיקה כי שני הצדדים מרגישים מנוצלים, מי כלכלית ומי לעבודות שקופות ללא תגמול או הערכה.

תכנית חיים משותפת. זה כל כך פשוט וכל כך חיוני.