כמה עולה לגדל ילד?

כמה באמת עולה לגדל ילדים?

אומרים שלגדל ילד יעלה מיליון ש"ח עד גיל 18. אני לא יודעת אם החישוב הזה נכון, אבל מה שבטוח הוא שילדים מייצרים שני סוגים של עלויות: עלויות ישירות (בגדים, מזון, חינוך וכדומה) ועלויות עקיפות (רכב, דיור וכל מה שנלווה אליו: ארנונה, מים, חשמל, תיקון או רכישה מחדש של דברים שנשברים או נהרסים עקב התנהגותם).
ואולי כדאי כבר עכשיו לציין שככל שיש יותר ילדים ויש להורים שלהם יותר הוצאות, הם גם משלמים יותר מע"מ, עניין מאוד רווחי למדינת ישראל.

לאחר הלידה ובפעוטון

כשהילדים היו קטנים יכולנו להסתפק בדירה קטנה של 45 מ"ר. הם חיו בסלון ואנחנו בחדר השינה, ששימש גם כמשרד ביתי. ההוצאות העיקריות אז כללו פעוטון (2,500 ש"ח לכל ילד מדי חודש), מזון (תמ"ל בחודשים הראשונים, ואחר כך הוספנו דברים לתפריט כמו עוף ואפונה כדי לשעשע את בלוטות הטעם של ילדינו המתפתחים) וחיתולים.

אני מעריכה שכל ילד עלה לי אז כ-4,000 ש"ח בחודש, לא כולל דלק כדי להסיעו לפעוטון, עלויות של תרופות, ימי עבודה שאבדו כי הילדים היו חולים לפחות חודשיים בשנה, ובילויים ספורים כמו ג'ימבורי מדי פעם. הוצאות נוספות באותה תקופה כמו הארכת חופשת הלידה ואובדן שעות עבודה עקב ריצות אל הגן כי הילד מקיא, עומדות על כמעט מאתיים אלף ש"ח. אל תכעסו, מקום העבודה שהיה לי אז באמת שילם לי בעין יפה, וכל שעה שלי היתה שווה הון. אני כבר לא מדברת על עלויות ההחלמה שלי מכל לידה, כי מי סופר, אבל מאחר שלקח לי מעל חודש להתאושש מכל לידה והייתי זקוקה לעזרה בזמן הזה, מימנתי בעין יפה באותה תקופה עוזרת ואת הדלק של אמא שלי שבאה לעזור לי.

גני עירייה

כשמלאו לילדים שלוש שנים הם עברו לגני עירייה. יכולנו לוותר על עלות הפעוטון המלא ונשארנו עם צהרון, 900 ש"ח לחודש לילד. התפריט פחות או יותר התקבע אז על הוצאה קבועה יחסית של 350 ש"ח בשבוע, שכללה עוף, פירות וירקות, כי מהחיתולים נגמלנו. בסך הכל, ברגע שהמדינה הכניסה לתמונה את החינוך המסובסד העלויות ירדו לכ-2,000 ש"ח לחודש לילד, כי עכשיו כבר התחילו חוגים (לפחות 130 ש"ח נוספים מדי חודש לילד), ימי הולדת לחברים (כ-300 ש"ח בשנה לילד) ומסיבות בגן (כמאתיים ש"ח בשנה לכל ילד). הסכום הזה שוב לא כולל דלק ואת הנגע הגדול מכולם שהרים את ראשו בשנה השנייה: כינים. אני מעריכה שהטיפול בכינים עלה לי כאלף ש"ח מדי שנה לשני הילדים. הסכום הזה כולל תספורות תכופות, חומרים לחיסול הכינים, שמנים שנועדו למנוע מהן לטפס לראשים (לא עובד) וכן הלאה. אני לא כוללת בסכום הזה את הסבל העצום והזמן המבוזבז על סירוקים, דמעות ואשמה. מסתבר שהזמן של ההורים שווה כסף רק כשמעסיק משלם אותו… אני שמחה לדווח שבשלב הזה הילדים היו פחות חולים ביחס לשנים קודמות, אבל הם היו מנוזלים כרונית (הוצאה בלתי פוסקת על טישו) והילד פיתח גמגום מטורף. בנוסף, התברר שהילד הולך על קצות האצבעות ושני הילדים סובלים מפלטפוס. אל תדאגו, זה יעלה לי בהמשך.

גן חובה

אחרי שנתיים בגני טרום חובה על שמותיהם השונים, הגענו לשלב של גן החובה, שהביא איתו את ה"הכנה לכיתה א'" המפורסמת. סירבתי לקחת חלק במפגן הפזרני ולימדתי את הילדים בבית קריאה בסיסית ואת לוח הכפל. הילד התחיל לחזור מגן החובה הביתה עם שיעורי בית, ואז התברר שהוא זקוק לפינת עבודה כדי לכתוב ולתרגל. מאחר שאי אפשר לדחוס בסלון אחד שני ילדים, שתי מיטות ושתי פינות עבודה קטנות אך סבירות, נאלצנו לעבור לדירה גדולה יותר. עם המעבר הגיעו עלויות מעבר, רכישת חפצים חדשים במקום אלה שהמובילים שברו, רכישת ריהוט לחדר ילדים מאובזר בצורה סבירה והוצאות מוגברות על ארנונה וחשמל. בשלב הזה הבנו שחייבים להוציא את הילדים ממיטות המעבר כי הן כבר קצרות מדי, ורכשנו עבורם מיטות שאמורות להחזיק מעמד עד גיל הפנסיה שלהם (גילינו אחרי עשור שהמיטות התפרקו).

גן החובה של בתי התאפיין בסימן בגדים לילדות. שוב אי אפשר להוריש לה את הבגדים של הילד כי הגננת מעירה לה שהיא נראית כמו ילד. עברנו לקנות בגדים שיהיו גדולים עליה וישמשו אותה שלוש שנים לפחות. בגן צריך שלושה סוגי נעליים: סנדלים לקיץ, נעליים סגורות לעונה הקרה ומגפיים לימי גשם. הוצאנו כ-600 ש"ח על שני זוגות אופניים לילדים כדי שילמדו לרכוב.

הוצאות המזון בתקופה הזו גדלו כי שני הילדים התחילו לגבוה ולאכול כמו 3/4 מבוגר. הוצאות החוגים המשיכו אבל מצאנו דרך לצמצם אותן: ברגע שעברנו לדירה שלא הרגישה כמו פתרון זמני "עד ש…", עשינו מנוי משפחתי לקאנטרי הזול ביותר בסביבה וכך מנוי משפחתי עולה בחודש כמו שני חוגים לכל ילד. אין הגבלה על כמות החוגים. דלק לנסיעות לקאנטרי – כ-250 ש"ח בחודש. לפחות אנחנו נוסעים ארבעתנו וכך זה מתקזז. בימים שיש לנו חוגים אנחנו מנצלים את הקאנטרי גם למקלחת ערב וכך חוסכים קצת מים וחשמל. הבעיה עם הכינים המשיכה וכל ילדי הגן התגרדו כל הזמן. ההוצאות על מסיבות ומתנות לחברים לא השתנו.

בית הספר היסודי

המעבר לבית הספר אילץ אותנו לקנות לילדים מלתחה חדשה של תלבושת אחידה. הנהלים הקשוחים מחייבים לא רק חולצה עם סמל באחד ממיליון הצבעים המותרים אלא גם מגבילים את גוני המכנסיים. בבית הספר גם אי אפשר להסתפק ב"סתם" נעליים סגורות וצריך נעלי ספורט עבור שיעורי ספורט. זוכרים שהילד הלך על קצות האצבעות? עקב בעיית היציבה שלו נעלי הספורט התבלו אצלנו אחת לשלושה-ארבעה חודשים והוא גם סבל מפציעות מרובות ושברים עקב ריצה על קצות האצבעות. הטיפול: גיבוס לחודשיים. עלות הטיפול: כמעט 400 ש"ח על גבס צבעוני, עוד 280 ש"ח על סנדלי גבס ועוד 400 ש"ח על כך שחיכיתי לילד באדום-לבן כשהוא יצא מהחנות. השוטר יכול היה להמיר את הקנס באזהרה כי הוא ראה את הילד והבין שהוא באמת בקושי זז, אז מזל שהוא הגן על המדינה מפני הפושעת המסוכנת – אני. אם כבר בעיות ישנות, בכיתה ב' החמיר הגמגום של הילד עד שלא הצליח להוציא משפט שלם מהפה. התרוצצות של חודשים בקופת חולים, התחלת טיפול בביה"ח איכילוב ובסופו של דבר שנה של טיפולים אצל קלינאית תקשורת במסגרת הביטוח המשלים, עלו לנו במצטבר כעשרת אלפים ש"ח, כולל אובדן ימי עבודה, דלק, חנייה ועוד.

בקיעת שיניים קבועות הביאה איתה גם טיפולי שיניים (מאה ש"ח בשנה לטיפול שיננית נוסף והרבה סתימות, שהיום הן חינם לילדים), ואת הטיפול היקר יותר – יישור שיניים: כ-3,000 ש"ח עבור הפלטה של הילד, כולל צילומים, לא כולל דלק, התרוצצויות ומריבות שיחזיק את הפלטה בפה ולא בקופסה. הפלטה עלתה 3,000 שקלים ונשברה תוך שלושה חודשים, והוא היה כן והגון מספיק כדי לומר לנו שאינו יכול להתחייב לתחזק גם טבעות, כך שכרגע ההוצאה הזו נדחתה בעבורו – אבל לא בעבורה, כפי שתראו בהמשך.

עלויות נוספות בבית הספר שצצו הרבה: פציעות וצילומים, תשלומי הורים שעמדו בבית הספר היסודי על כ-600 ש"ח בשנה לכל ילד, תשלומים לוועד ההורים (150 ש"ח בשנה לילד), רכישה בלתי פוסקת של נעלי ספורט, חוגי מצוינות לסוגיהם (2,600 ש"ח בשנה לילד), בית ספר למחוננים (2,200 ש"ח בשנה לילד כולל ההסעה), החלפה בלתי פוסקת של נעלי ספורט עקב בלאי ודמי כיס – 60 ש"ח בחודש לכל ילד. הילדה נאלצה ליישר קו עם שאר הבנות בכיתה ולרכוש גוזיות (אם כי בשלב מסוים היא גדלה מספיק כדי להשתמש בגוזיות שאגרתי כמתעמלת, וכך חסכנו כמה גרושים). כל אלה לפני הוצאות המזון (הילדים עדיין גדלים ועכשיו הם אוכלים יותר מאיתנו), הוצאות על אירוח חברים והמסיבות הבלתי פוסקות: ימי הולדת, מסיבת פורים, מסיבת חנוכה, מסיבת סיום, מסיבת פיג'מות. נקודת האור: בכיתה ד' הכינים פסקו.

בחטיבה

החטיבה טמנה בחובה הפתעות חדשות. חולצות תלבושת חדשות, בתור התחלה. אצל הילד החליפו את סמל בית הספר כשהוא היה בכיתה ח' ולכבוד המאורע החגיגי נדרשנו ההורים לרכוש מחדש את החולצות, מאה שקלים לשש חולצות. חודשיים אחרי שרכשתי לו את החולצות בטקס חגיגי, הוא עבר קפיצת גדילה והן לחצו לו בבתי השחי. עוד סט של שבע חולצות, מאה שקל בבקשה, ואיתן שני זוגות של מכנסי חורף במידה אקסטרה לארג' כי הוא ארוך, עוד 180 שקלים. אצל הילדה אמנם לא התחלף סמל אבל במעבר בין כיתה ז' ל-ח' היא צמחה לכל הכיוונים וגם לה נאלצתי להחליף את חולצות התלבושת. לא נורא, אמא, היא ניחמה אותי. אפשר יהיה להשתמש בהן בתור מטליות אבק.

הוצאות החוגים שלנו פחתו לאפס כי הדבר היחיד שמעניין אותם הוא הטלפון, אבל הוצאות הטלפוניה עלו. הסתפקנו במכשיר זול (400 ש"ח לכל ילד) ותכנית שמחירה 36 שקלים בחודש, אבל הילד הספיק לאבד אחד והילדה לשבור את שלה. הילד פיתח חיי חברה ועל כן יש לנו הוצאה קבועה על ג'ל לשיער לטיפול בכרבולת.
אצל הילדה בקיעת השיניים הקבועות נתקעה והתברר שהיא זקוקה לטיפולי יישור שיניים יקרים יותר, וכך 8,000 שקלים נפרדנו מאיתנו לבלי שוב בשלושה תשלומים, לא כולל דלק, התרוצצויות, אובדן שעות עבודה, מברשת שיניים חשמלית, משחה מיוחדת לגשרים (כי החניכיים רגישים) ואינספור תיקונים של טבעות נופלות.
תשלומי ההורים התנפחו לכ-1,200 שקלים בשנה עבור כל אחד מהם והם עולים מדי שנה. הילד לומד בחטיבה בעיר הסמוכה, מה שמחייב תקציב נסיעות של כמאתיים שקלים בחודש עבורו.

אוכל הוא עדיין סעיף ההוצאה המשמעותי ביותר כי עכשיו הם גם אוכלים פי שניים ממבוגר וגם גילו את סודות המטבח ועושים בו ניסויים קולינריים.

בתיכון

בתיכון הילד בחר בלימודי קולנוע מוגברים, מה שניפח את תשלומי ההורים שלנו ל-2,400 ש"ח בשנה. אצל הילדה שעדיין בחטיבה פשוט נדרשנו לשלם את הסכום הזה, בלי לקבל את הבונוס של מגמת קולנוע. בנוסף, התגלתה אצל הילד גם בעיה ביציבה, ועכשיו יש לו מנוי לחדר כושר שמחירו 159 שקלים בחודש תמורת שלושה שיעורי TRX ויציבה בשבוע (אין לו זמן ליותר מזה). הילדה בינתיים לא מעוניינת בחדר כושר, ומסתפקת בהליכה ממושכת עם מד צעדים שעלה 90 שקלים בלבד.

המשך יבוא.