תקופת החגים נגמרה – והפוקוס שלנו, איפה? תקופת היציאה מהשגרה התחילה אי שם ביולי, ועד עכשיו עוד לא חזרנו לאיפוס. הגיע הזמן


בשעה טובה אפשר להגיד שאנחנו אחרי החגים. נכון שהבטחנו לעצמנו לחזור לשגרה כבר בסוף החופש הגדול אבל איכשהו הוא נגמר ואנחנו המשכנו להסתובב סביב הזנב של עצמנו כי ידענו שתיכף תגיע תקופת החגים והיא לא תיתן לנו לחזור לפוקוס המיוחל.

אבל זהו, תקופת החגים נגמרה והפוקוס שלנו איפה? והרי אין דבר שאנחנו זקוקים ומייחלים לו יותר מלחזור לפוקוס, לשגרה הברוכה, זו שנוכל להתמרמר עליה ולמרוד בה כמו מתבגרים מחוצ'קנים. בסופו של דבר, אין דבר יותר מספק מגבולות, במיוחד כאלה שהצבנו לעצמנו.

אז לכבוד "אחרי החגים", הנה חמשת הדברים הראשונים שאני עושה כל שנה כדי להחזיר את הראש שלי למקום:

1- בקרת נזקים

בשלב מסוים סביר להניח שאיבדנו כל קשר עם התקציב. זה קורה במיוחד כי בתקופת החגים קורים שני דברים: הרבה לחץ (איפה נהיה, מה נביא, איך נשרוד, מה נעשה עם הילדים וכד') והרבה "שעות מתות" שגורמות לנו לשכנע את עצמנו שאנחנו צריכים, ממש חייבים, את המוצר הזה או החופשה ההיא. לא קשה להניח שבשלב מסוים גם הפסקנו לדווח באפליקציה כי אחרינו המבול ולמי יש כוח להתמודד.
הדבר הכי חשוב לעשות אחרי שכל זה נגמר הוא להבין מה עומק הבור שכרינו לעצמנו: כמה תשלומים, לכמה זמן, מה מצב הכסף הפנוי וכו'.

2- לחיות על מה שיש

עד סוף אוקטובר, אחת המטרות שלי היא לצמצם את רסן הקניות שכנראה התרופף לחלוטין במהלך החגים. השבועות עד סוף אוקטובר הם מעין בוטקאמפ של לבשל את מה שיש בארונות המטבח, ללבוש את מה שיש בארון וכן הלאה. למעשה, הכסף היחיד שיוצא בשלב הזה הוא השלמות בודדות של פעם בשבוע עד 50 ש"ח בכל פעם, בדגש על ירקות ופירות עונתיים (לא כולל בלת"ם – אם משהו התפרק ואין לו תחליף אין ברירה אלא לתקן או לרכוש אחר). מדגישה שוב, מדובר רק בלחזור ולתרגל את שרירי היצירתיות שלנו שאיפשהו נשכחו בחודשים הקודמים.
אגב, זה זמן נהדר לחיות כמה שבועות במזומן. מתברר שיש מחקרים שמראים שאנשים שמשלמים בכרטיס אשראי מוציאים הרבה יותר מרכישות דומות שנעשות במזומן.

3- רשימת מטלות

מניסיון של שנים שעברו, אני כבר בונה את רשימת המשימות שלי תוך כדי החגים, מתוך ההבנה שאחרת יהיה מאוד קשה להתאפס.
הבעיה הגדולה היא שיש לנו המון תכניות ל"אחרי החגים", אבל הן מנוסחות כולן בכותרות גג ולכן נזנחות. "להחליף בנק", למשל – זו כותרת שמתחתיה לא ברור בכלל מה יש.
ברשימת המטלות שלי, לכן, יש רק מטלות נקודתיות קטנות שמרכיבות בתורן משימות גדולות יותר. למשל: לנסח לעצמי מה הבעיה עם הבנק שלי, להגדיר לעצמי מה אני צריכה מהבנק החדש, לבדוק איזה סניפי בנק יש לי בסביבה, להתייעץ בקבוצת ללא בזבוזים לגבי הסניפים הספציפיים האלה וכד'. המטלות הקטנות הן מאוד פשוטות וברורות, לא יותר משיחת טלפון קצרה או חיפוש גוגל מהיר.
צירפתי בהמשך רשימת משימות לדוגמה.

4- שבוע רך

אחרי שלושה או ארבעה חודשי חופש, הדבר האחרון שאפשר לצפות מעצמנו הוא לחזור להתרוצץ כמו לפני שהכל התחיל. ירידת הקצב היתה חדה וממושכת, ולכן החזרה לשגרה צריכה להיות בעדינות אך בנחישות. בשבוע הראשון נעשה בקרת נזקים ושימור הרגלים שממילא לא נפגעו. אם יש כאלה שנפגעו, צריך לחזור אליהם בהדרגה וברכות.
ההרגל הראשון שצריך לחזור הוא ההרגל של מעקב אחר ההוצאות. אם זה לא מתאפשר בהתחלה, אפשר לנסות את שיטת המעטפות לכמה שבועות, במזומן.
במסגרת השבוע הרך, בכל יום עושים רק מספר מוגדר וקטן של מטלות נקודתיות. עבורי, ביום הראשון אלה שלוש מטלות קטנות ונקודתיות, ביום השני ארבע, ביום השלישי חמש, עד למקסימום של שבע משימות נקודתיות קטנות בכל יום. לא כדאי לעשות בשבוע הראשון "יום איכס" שבו עושים פשוט כמות גדולה של מטלות קטנות ומרגיזות. קבלת ההחלטות במצב הזה תהיה הרבה פחות טובה מכיוון שעוד לא חזרנו לאיזון.

5- אוטומציה של חסכונות

אם כבר יצאנו מאיפוס – למה לא לחזור לפוקוס טובים יותר? להוריד כל חודש סכום מסוים בהוראת קבע לטובת חיסכון זו יופי של דרך לפתוח את השנה העברית החדשה במצב טוב יותר מכפי שנכנסנו אליה. אולי זה ידרוש קצת יצירתיות כדי להבין מאיפה יגיע הכסף, אז כדאי להשקיע את השבועות שעד סוף אוקטובר כדי לתכנן את המהלך הזה כמו שצריך.