FOMO הוא ה-Fear Of Missing Out.

בדרך כלל כשאנחנו חושבות.ים עליו, עולה לנו בראש הטרנד האחרון, האופנה, הפריט החדש, הנחשק והנוצץ שאבוי לנו אם נפספס. בדרך כלל זו דוגמה נהדרת למטחנה שהיא תרבות הצריכה, כי בעוד זמן מה, בעונה הבאה, בחג הבא, לקראת הסייל הבא – יבוא עוד טרנד, והטרנד הנוכחי יישכח ויחד איתו יירדו לטימיון הכספים ששילמנו עליו.

אבל האופנה והטרנדים לא המציאו את ה-FOMO, הוא תמיד היה שם, אורב לו בשקט. FOMO זו לא רק כמיהה להיות מעודכן, אלא הפחד להפסיד משהו. FOMO הוא בעצם משפחת פחדים שלמה, משפחת "אחר כך לא יהיה". FOMO בא לידי ביטוי בכל מיני צורות בחיים.

מדגם לא מחייב של דוגמאות ל-FOMO

  1. בופה: הדילמה הנצחית, לאכול עכשיו הכל או להתאפק ואחר כך נרצה ולא יהיה.
  2. הפוסט המעולה הזה בפיד: אם נזיז לרגע את העכבר, הפיד יתעדכן ולא נמצא אותו יותר.
  3. מהדורת מוגבלת: כשיש כמות ידועה מראש של עותקים, הפחד הוא שאי אפשר יהיה להשיג את זה אחר כך.
  4. ערב עם החברים: למרות שחברים נוטים להיפגש באופן קבוע, עדיין יש תחושת החמצה כשאי אפשר להגיע לערב משותף.
  5. תמיד לומר כן: כי אולי אני מפסיד.ה הצעה מדהימה ברגע שאסרב לה?